אם עוד לא קראת את הספר בני האדם ושכניהם, אז קדימה. לדף הרשמי לחץ כאן.
קראת אותו? אז כדאי להתעדכן פה לגבי עניינים שונים המופיעים בספר, שהשתנו מאז שהספר צמח בראש של אבא. העניין הוא כזה: אבא טייל לפני כמה שנים טובות. כמה שנים אחר כך הוא חשב וכתב. ואז הוא הוסיף איורים, וכך, אחרי הרבה זמן יצא הספר לאור. אבל הטבע משתנה, בני האדם משתנים, והדברים הם לא בדיוק כפי שכתובים בספר. למשל: הדולפינים האילתיים החופשיים למחצה שהוזכרו בספר, כבר כמה שנים שהם פחות חופשיים. כשעשו בריף הדולפינים באילת את פרויקט הים הפתוח, הדולפינים באילת יכלו לצאת ולחזור כאוות נפשם. לא שהם יצאו מהמתחם המגודר לעתים קרובות, אבל מדי פעם דולפין צעיר והרפתקן היה יוצא מהאזור המוגן אל הים הפתוח. אם תבקרו היום בריף הדולפינים יספרו לכם שהדולפינים הסתבכו בצרות שונות, ושבשנת 2003 הוחלט להפסיק את הפרויקט.
למרות שהכתיבה הסתיימה ב2014, אבא לא שינה את הספר, ולכן את החדשות והעדכונים ניתן למצוא כאן. עוד עדכון עצוב הוא שאולין נפטרה. מודעה לזכרה באתר מחמ"לי סיפרה שהיא נמצאה ללא רוח חיים ב- 9.12.04. באותו הזמן בתה פרג'לה הייתה בת ארבע ונצפתה שוחה באיזור ריף הדולפינים באילת. כאן יש כתבה על תעלומת תמותת בניה של אולין, אבל לא תמצאו שם פתרון, זו עדיין תעלומה. מעניין אם פרג'לה מסתדרת. מישהו יודע?
אולין או הולי?
ישנו ספר ילדים המתאר את חייה של אולין עם בני האדם, ושם קוראים לה הולי. כשאבא נסע לסיני שוב ושוב, גילה שבמקום לקרוא לאולין "אולין", הבדואים התחילו לקרוא לה "אולינה". נראה שבמשך השנים קראו לדולפינה שלנו בשמות שונים. האמת היא שלא חשוב כל כך איך קוראים לה. בכל מקרה, בדולפינית זה נשמע ממש אחרת. הנה קישור לספר המתנה הגדולה מהים מאת סול דיה, חבר באגודת מחמ"לי (מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל).
הנה קישור למחקר של מחמל"י על אולין. שם, אגב, מציינים שקוראים לה הולי או אולין. וכאן יש כתבה נוספת על אותו מחקר.
מסתבר שיש ענף תיירות העוסק בשחייה עם דולפינים בטבע. יש המתנגדים לזה כיוון שחברות התיירות מאכילות את הדולפינים, ומשנות את הרגלי האכילה שלהם. כאן יש קישור למספר חברות שמציעות שחייה עם דולפינים בטבע, באיים הקאריביים, ובמדירה (קצת יותר קרוב אלינו). והנה אתר המציע שחייה עם דולפינים בניו זילנד.
ידוע לנו על עוד דולפינים כמו אולין, שבאו לשחות באופן קבוע ליד בני אדם. בהם הניו-זילנדים מוקו (לא מזמן), אופו (מזמן) ופלורוס ג'ק (ממש מזמן), ג'ורג' האנגלי וטיאו הברזילאי. והנה כמה מהזמן האחרון (2013): סטינקי שגר באי קיימן, אוסטרלי אחד ללא שם, אחד מויילס, והנה ידיעה מתחילת 2014 מאוסטרליה.
אבל לפני שכולנו הולכים ללטף דולפינים בטבע כדאי לזכור שדולפינים עשויים לפגוע. מוקו, למשל, מנע מאישה ששחתה איתו לחזור אל החוף. הוא אולי רצה שהיא תישאר לשחות איתו עוד, אבל לאישה נגמר הכוח והיא החלה לזעוק לעזרה. היה צריך לחלץ את האישה משם לפני שתטבע.
טיאו הברזילאי סבל מהיחס של חלק מהרוחצים. אולי זו הסיבה שהוא תקף בני אדם בעצמו. שני רוחצים, אחד מהם שתוי, ניסו לתפוס אותו בצורה לא ידידותית. טיאו פגע בהם בעצמה כזו שאחד מהם מת ולשני נשברו צלעות. לא ברור מה הם עשו לו בדיוק לפני כן, אבל בכל מקרה, לא הייתי מנסה לתפוס אף חלק מהגוף של הדולפין, ולא לחבק. זה מגביל את התנועה. יש הממליצים לא לגעת בדולפין בכלל, אבל אם הדולפין רוצה שתיגע בו זה נראה לי בסדר. בכל מקרה, תן לדולפין לעשות את הצעד הראשון. כאן יש הוראות התנהגות עם דולפינים המפרטות בדיוק מה לא לעשות (באנגלית).
קראת אותו? אז כדאי להתעדכן פה לגבי עניינים שונים המופיעים בספר, שהשתנו מאז שהספר צמח בראש של אבא. העניין הוא כזה: אבא טייל לפני כמה שנים טובות. כמה שנים אחר כך הוא חשב וכתב. ואז הוא הוסיף איורים, וכך, אחרי הרבה זמן יצא הספר לאור. אבל הטבע משתנה, בני האדם משתנים, והדברים הם לא בדיוק כפי שכתובים בספר. למשל: הדולפינים האילתיים החופשיים למחצה שהוזכרו בספר, כבר כמה שנים שהם פחות חופשיים. כשעשו בריף הדולפינים באילת את פרויקט הים הפתוח, הדולפינים באילת יכלו לצאת ולחזור כאוות נפשם. לא שהם יצאו מהמתחם המגודר לעתים קרובות, אבל מדי פעם דולפין צעיר והרפתקן היה יוצא מהאזור המוגן אל הים הפתוח. אם תבקרו היום בריף הדולפינים יספרו לכם שהדולפינים הסתבכו בצרות שונות, ושבשנת 2003 הוחלט להפסיק את הפרויקט.
למרות שהכתיבה הסתיימה ב2014, אבא לא שינה את הספר, ולכן את החדשות והעדכונים ניתן למצוא כאן. עוד עדכון עצוב הוא שאולין נפטרה. מודעה לזכרה באתר מחמ"לי סיפרה שהיא נמצאה ללא רוח חיים ב- 9.12.04. באותו הזמן בתה פרג'לה הייתה בת ארבע ונצפתה שוחה באיזור ריף הדולפינים באילת. כאן יש כתבה על תעלומת תמותת בניה של אולין, אבל לא תמצאו שם פתרון, זו עדיין תעלומה. מעניין אם פרג'לה מסתדרת. מישהו יודע?
אולין או הולי?
ישנו ספר ילדים המתאר את חייה של אולין עם בני האדם, ושם קוראים לה הולי. כשאבא נסע לסיני שוב ושוב, גילה שבמקום לקרוא לאולין "אולין", הבדואים התחילו לקרוא לה "אולינה". נראה שבמשך השנים קראו לדולפינה שלנו בשמות שונים. האמת היא שלא חשוב כל כך איך קוראים לה. בכל מקרה, בדולפינית זה נשמע ממש אחרת. הנה קישור לספר המתנה הגדולה מהים מאת סול דיה, חבר באגודת מחמ"לי (מרכז חקר מידע וסיוע ליונקים ימיים בישראל).הנה קישור למחקר של מחמל"י על אולין. שם, אגב, מציינים שקוראים לה הולי או אולין. וכאן יש כתבה נוספת על אותו מחקר.
תיירות דולפינים
דולפינים בודדים
 |
| פלורוס ג'ק, 1909 |
אבל לפני שכולנו הולכים ללטף דולפינים בטבע כדאי לזכור שדולפינים עשויים לפגוע. מוקו, למשל, מנע מאישה ששחתה איתו לחזור אל החוף. הוא אולי רצה שהיא תישאר לשחות איתו עוד, אבל לאישה נגמר הכוח והיא החלה לזעוק לעזרה. היה צריך לחלץ את האישה משם לפני שתטבע.
טיאו הברזילאי סבל מהיחס של חלק מהרוחצים. אולי זו הסיבה שהוא תקף בני אדם בעצמו. שני רוחצים, אחד מהם שתוי, ניסו לתפוס אותו בצורה לא ידידותית. טיאו פגע בהם בעצמה כזו שאחד מהם מת ולשני נשברו צלעות. לא ברור מה הם עשו לו בדיוק לפני כן, אבל בכל מקרה, לא הייתי מנסה לתפוס אף חלק מהגוף של הדולפין, ולא לחבק. זה מגביל את התנועה. יש הממליצים לא לגעת בדולפין בכלל, אבל אם הדולפין רוצה שתיגע בו זה נראה לי בסדר. בכל מקרה, תן לדולפין לעשות את הצעד הראשון. כאן יש הוראות התנהגות עם דולפינים המפרטות בדיוק מה לא לעשות (באנגלית).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה